<h1>חוקות הדיינים סימנין כ"א—כ"ב</h1>
<h2>דף ע.</h2>
הנתבע אפילו הוא ת"ח אינו יכול למנות שליח לטעון טענותיו בעבורו בפני ב"ד אלא ב"ד ישלחו לו שליח לשמוע טענותיו משום כבוד התורה שאינו כבודו של ת"ח שיש לו דין עם ע"ה לטעון טענותיו עמו בפני ב"ד כן דעת הרמב"ן ז"ל הטעם שאינו יכול למנות שליח לטעון טענותיו הוא משום כדי שלא ישמעו ב"ד מפי המתורגמן טענות של שקר משום שפעמים הנתבע אינו מעיז פניו בפני בעל דינו שאין מי שיודע האמת כמוהו והשליח ירצה להעז משום שאינו יודע האמת כך השיבו רבי' סעדיה ורי"ף ז"ל בתשובת שאלה וכן עיקר אבל ר"ח ובעל הערוך כתבו במס' שבועות בפ' שבועת העדות שכל נתבע יכול למנות שליח לטעון טענותיו עבורו בפני ב"ד ולא הביאו ראיות ובעלי התוס' כתבו בבב"ק בפ' מרובה דהנתבע ודאי יכול לעכב על התובע שלא ימנה שליח לטעון בטענותיו בעבורו בלא הרשאה מפני שיכול לומר לו אין אתה בעל דברים שלי כיון שלא כתב לך הרשאה וכ"ש שהתובע יכול לעכב אל הנתבע למנות שליח שיטעון בעבורו אפילו בהרשאה מן הטעם שכתבנו למעלה אבל יכול הנתבע לסדר טענותיו הוא בעצמו בפני עדים ולאחר מכאן יכול השליח לטעון אותן טענות בפני ב"ד כיון שיש עדים שהוא בעצמו סדר אותן טענות ודוקא נתבע אבל תובע אפילו סדר טענותיו לפני עדים אין יכול לטעון אותם ע"י שליח בלי הרשאה מן הטעם שכתבנו למעלה. נשים יקרות שיש להם דין עם שום אדם צריך ב"ד שיזהרו שלא יזלזלו בהם לשלוח בעבורם כדי שיבואו לפניהם לדין אלא צריך שישלחו לה שליח ב"ד לשמוע טענותיה ומ"מ אם רצתה היא לבוא לפניהם הרשות בידה כ"כ הר"י ן' מיגאש ז"ל בפי' למס' שבועות בפ' שבועת העדות.
